התפתחות השפה אצל ילדים היא תהליך מרתק המתרחש במהירות בשלבי הגיל הרך. מהרגע שהם נולדים, ילדים מתחילים ללמוד את השפה מהסביבה הקרובה אליהם. בשלב הראשון, הם רואים ושומעים את האנשים הקרובים אליהם ומנסים להבין את הקשר בין הקולות שהם שומעים ובין ההתנהגות של הסובבים אותם. תוך כדי הם מתחילים להשמיע קולות, הגיית מילים פשוטות ומשתמשים בשפת הגוף כדי להתקשר ולהביע רצונות.

מתי תינוקות מתחילים לדבר וכיצד נבחין בעיכובים שפתיים אצל ילדים ופעוטות בגיל הרך? כל המידע ושלבי התפתחות שפה ותקשורת אצל ילדים לפי גיל.

 

התפתחות שפה אצל ילדים ופעוטות - כיצד זה מתחיל?

רכישת אבני היסוד של השפה מתחילה עוד בשלב העוברות, הרבה לפני שהתינוק נולד. קיימים מחקרים המעידים על כך שהתינוק קולט צלילים וקולות מחוץ לרחם, לכן תינוק יכול לזהות את הקול של אימו עוד מהרחם.

רכישת השפה מתקיימת לאורך כל ההתפתחות של התינוק מרגע היוולדו בין אם זה בקלט של צלילי הדיבור שהוא הולך להפיק, מילים, אינטונציה הבעות ותקשורת.

 

התפתחות שפה אצל פעוטות

 

כיצד נבחין בעיכובים שפתיים אצל ילדים ופעוטות בגיל הרך?

בעיכובי שפה אצל פעוטות וילדים בגיל הרך, ניתן לזהות מספר תופעות שיכולות לעזור להבחין בכך. כמובן שלכל גיל יש התפתחות שונה ונרחיב על כך בהמשך. לפניכם מגוון סימנים שעשויים לרמוז על עיכובי שפה:

  • תקשורת שפתית: יש להבחין שתינוק נותן תגובות להורה החל מהשבועות הראשונים ושהתקשורת מתפתחת. אנחנו נצפה לראות אינטראקציה החל מ-6 השבועות הראשונים של התינוק. למשל, את החיוך הראשון.

    כאשר התינוק בן מספר חודשים, יש לשים לב שהוא משמיע גרגורים ומתחיל דיבור מקדים, קולות דמה שלאט לאט הופכים להיות יותר דומים לדיבור ובערך בגיל שנה אנחנו רוצים לשמוע את המילה הראשונה.
     
  • אוצר מילים: פעוטות אמורים להתחיל להשתמש במילים פשוטות ולציין את צרכיהם במילים. אם פעוט או ילד לא ישתמש במילים ונראה שאין לו אוצר מילים מספק, מומלץ לבדוק זאת.

    יש לשים לב אם קיימת התפתחות של משפטים, צמדים ושיח מלא. יש להתייחס לאיכות השיח ולבדוק מה הילד אומר, איזה סוג מילים הוא לומד, איך הוא מרכיב את המשפט שלו, מה אופי המשפט, המבנה של המשפט וכולי.
     
  • תקשורת חברתית: ילדים ינסו לתקשר עם מבוגרים וילדים אחרים באופן חברתי. פעוט שאינו רואה ערך בתקשורת חברתית עלול להיות עם עיכוב תקשורתי
     
  • תפקוד שפתי: הסקרנות השפתית היא חשובה. אם ילד לא מנסה לבטא מילים חדשות ומבטא תקשורת פיזית בלבד, עלולה להיות בעיה שפתית.
     
  • התפתחות פומית: ילד שסובל מריור, קושי בהנקה, אכילה ובליעה, מעבר למרקמים מגוונים, מפתח פה פעור, לשון משתרבבת וחיך לא רגיל עלול גם להתקל בקשיי דיבור ומובנות.
     
  • גיל פיזי ותפקודי: יש להתחשב בהיבטים פיזיים ותפקודיים אחרים כמו סיבוכי פגות, ראיה ושמיעה. בעיות בתפקודים אלו עשויות להשפיע על התפתחות השפה ותקשורת.

 

התפתחות שפה אצל פעוטות

 

דוגמאות למקרים בהם ייתכן ומתקיים עיכוב שפתי או תקשורתי אצל ילדים ופעוטות:
 

  • כאשר התינוק אינו מתקשר או מתחיל להגיב להורים תוך כמה שבועות מיום היוולדו
  • בכי ללא הפסקה, טונים חריגים, קושי בהרגעות
  • התינוק לא מחייך עד 6 שבועות
  • כאשר התינוק לא מתקשר על ידי הפקת קולות כמו ברבור / גרגור / מלמול (בגיל מספר חודשים), הרבה לפני המילים הראשונות בגיל שנה 
  • אין קשר עין עם ההורה / חיפוש ההורה, התייחסות להגעת או העלמות ההורה בגיל כמה חודשים.

"דאגה בלב איש ישנה"- כאשר ישנו ממצא שנראה לא תואם או חריג, כבר מהסימן הראשון חשוב לפנות לאחות בטיפת חלב או לרופא המטפל. ניתן לבקש אבחון או הערכה של  קלינאית תקשורת. טיפול מוקדם משנה את כל מהלך הטיפול בהמשך.

 

שלבי התפתחות שפה ותקשורת אצל ילדים לפי גיל:

בגילאי 0-שנה:

  • קולות ראשונים שלאט לאט יותר דומים לשפה ולדיבור
  • קולות גרוניים וגרגורים
  • סקרנות, עניין וחקר של דברים בפה וקולות בזמן ההאכלה
  • יכולות אכילה ובליעה
  • חיפוש של קשר
  • בכי ליצירת קשר

 

גיל  1.5-1 שנים:

  • מקשיב להוראות פשוטות כמו 'תתכופף ותרים את הבובה'
  • אומר מילים בודדות, לדוגמה, 'אמא', 'אבא'
  • יודע להצביע על חפצים מוכרים אם מבקשים ממנו
  • משתתף כאשר שומע שירים שהוא מכיר

 

גיל 2-1.5 שנים:

  • מגיב כאשר קוראים לו בשמו
  • מצביע על חפצים
  • מקשיב להוראות פשוטות כמו 'תתכופף ותרים את הבובה'
  • אוצר מילים עם לפחות 10 מילים
  • חוזר על מילים שאומרים לו
  • יודע לזהות חלקי גוף

 

גיל 3-2 שנים:

  • משפטים מורכבים ראשונים
  • משחק יותר מתוחכם
  • משחק בשיתוף עם ילדים אחרים
  • התייחסות לאחים אם יש
  • חיפוש ההורה במרחב
  • לקראת גיל 3 אמור לגדול אוצר המילים בהתמדה ולהגיע ל-300 מילה
  • יודע את השם הפרטי והמשפחה שלו
  • מצרף כינויי גוף ושמות, למשל 'אני', 'אתה'
  • ממיין צבעים ומכיר צבע אחד לפחות
  • שואל הרבה שאלות, למשל 'למה?' 'מי?' 'מה זה?'
  • נהנה לשמוע סיפורים פשוטים שקוראים לו
  • מתחיל לדבר בשפה משלו
  • מבין הרבה יותר מאשר הוא מדבר

 

גיל 4-3 שנים:

  • משפטים ראשונים שלאט לאט יהיו יותר מורכבים גם מבחינת המסר וגם מבחינת המבנה וסוג הדיבור
  • הבנת בדיחות
  • יודע לספור לפחות עד 10
  • הבנת הוראות מורכבות יותר ויותר
  • יודע לשיר שירים פשוטים

 

גיל 5-4 שנים:

  • הילד אמור להבין הקשר לגבי נושאים מופשטים יותר. למשל, על נושאים שהם לא קונקרטיים ומתקיימים כאן ועכשיו
  • יודע להבדיל בין מציאות לדמיון
  • אומר את השם שלו, המין, הגיל וכתובת מגוריו
  • יודע לספר חוויות באופן הגיוני ובהקשר תקין
  • ירכיב משפטים מורכבים, מושלמים וארוכים עם כ- 8-6 מילים

 

גילאי 6-5:

  • הילדים מתחילים להיחשף לאוריינות ולתחומים נוספים והעולם הרגשי שלהם מתפתח
  • השפה תהיה עשירה, נכונה ושוטפת מבחינת הגייה ודקדוק
  • הבנת זמנים של עבר, הווה ועתיד
  • יכולת לספור עד 20 או יותר
  • באילו מקרים מומלץ לפנות לקלינאי/ת תקשורת לילדים?
  • כאשר שמים לב שהתפתחות השפתית של הילד לא מתקיימת ואם הוא מפספס שלב  בהתפתחות. לדוגמה, אם תינוק לא מתחיל למלמל או לדבר כבר בגיל שנה או לקראת לומר מילים כמו 'אמא', 'אבא', 'מים', 'מוצץ'.
  • הצפייה היא שבכל שלב שמתווסף לתינוק תהיה התפתחות תקינה. כאשר שמים לב שיש עיכוב באחד מהשלבים, מומלץ לפנות לבדיקה.
  • בתחום האכילה יש לשים לב אם ילד מאוד מתקשה להיגמל מאוכל טחון, עם המרקמים השונים או לעבור למוצקים.
  • כאשר לילד יש במהלך האכילה ריור יתר או השתנקויות.
  • כאשר ילד אינו מתקשר טוב, לא מתעניין באנשים סביבו ואין מגוון תקשורתי. הוא לא מחפש, לא מגיב לדברים שקורים סביבו או שהוא מגיב בצורה לא מותאמת לסיטואציה.

 

 

באילו מקרים מומלץ לפנות לקלינאי/ת תקשורת לילדים?

  1. כאשר שמים לב שהתפתחות השפתית של הילד לא מתקיימת ואם הוא מפספס שלב  בהתפתחות. לדוגמה, אם תינוק לא מתחיל למלמל או לדבר כבר בגיל שנה או לקראת לומר מילים כמו 'אמא', 'אבא', 'מים', 'מוצץ'.
     
  2. הצפייה היא שבכל שלב שמתווסף לתינוק תהיה התפתחות תקינה. כאשר שמים לב שיש עיכוב באחד מהשלבים, מומלץ לפנות לבדיקה.
     
  3. בתחום האכילה יש לשים לב אם ילד מאוד מתקשה להיגמל מאוכל טחון, עם המרקמים השונים או לעבור למוצקים.
     
  4. כאשר לילד יש במהלך האכילה ריור יתר או השתנקויות.
     
  5. כאשר ילד אינו מתקשר טוב, לא מתעניין באנשים סביבו ואין מגוון תקשורתי. הוא לא מחפש, לא מגיב לדברים שקורים סביבו או שהוא מגיב בצורה לא מותאמת לסיטואציה.

 

יעל שלום היא קלינאית תקשורת. כל המידע במאמר מטעמה בלבד.

 

** המידע הינו כללי ואינו מהווה תחליף ליעוץ או טיפול.**

 

למעבר לכרטיס העסק של יעל שלום לחצו כאן >>