אלצהיימר, מחלה נוירולוגית שכיחה מאוד, מהווה אתגר רפואי מרכזי שמשפיע על מיליוני אנשים בכל העולם ועל מערכת הבריאות בכלל. מחלת האלצהיימר משפיעה על האדם במגוון היבטים בחייו, בין אם בתפקודו היום יומי או על הסביבה הקרובה אליו.

מהם התסמינים למחלת אלצהיימר וגורמי הסיכון למחלה? לפניכם כל המידע המפורט על מחלת האלצהיימר.

 

מה זה אלצהיימר?

הגדרות:

  • מחלת אלצהיימר -  מחלה נוירודגנרטיבית (נוירולוגית - ניוונית) והיא הסיבה לדמנטיה -שיטיון בעברית - שהיא הביטוי החשוב למחלה זו.
     
  • דמנטיה / שיטיון - היא הביטוי החולני לפגיעה במערכת העצבים המתבטאת בלקות בתפקודים הקוגניטיביים - הגבוהים הקשורים לקליפת המוח. החשובים בתפקודים אלה (מכונים גם "שדות קוגניטיביים") הם זיכרון, שיפוט, התנהגות, תפקודי שפה, יכולת חישוב, יכולת הפשטה, התמצאות וכ"ד.
     
  • מחלות נוירודגנרטיביות - מחלות דגנרטיבית (ניוונית) של מערכת העצבים הן מחלות מתקדמות בהן מתים תאי עצב מסיבה שעדיין אינה לגמרי ברורה לנו. מחלת אלצהיימר היא מחלה נוירודגנרטיבית הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי אולם מחלות נוירודגנרטיביות אחרות פוגעות בתפקודים אחרים של מערכת העצבים (שאינם קשורים לדמנטיה) כמו התפקוד המוטורי (-תנועה במחלת פרקינסון או הפעלת השרירים ב-ALS). עדיין איננו יכולים לעצור או לרפא אף אחת מקבוצת מחלות זו.

 

הדמנטיה מטיפוס אלצהיימר

הדמנטיה כתוצאה ממחלת אלצהיימר מהווה מבחינת החברה אתגר רפואי וסוציואקונומי מרכזי המשפיע על החברה כולה - מיליוני אנשים בכל העולם ועל כל מערכות הבריאות (על פי ההערכה - נמצאו בעולם בשנת  2020 כ-50 מיליוני חולים במחלה זו). הבעיה חמורה יותר ככל שתוחלת החיים ארוכה יותר מכיוון שרוב הסובלים מהמחלה הינם קשישים ומדובר בעיקר במחלה של הגיל המבוגר.

באשר לחולה הפרטי - כל מקרה של מחלת ALZHEIMER מהווה טרגדיה המתבטאת באבדן הדרגתי של כל היכולות הקוגניטיביות המרכיבות את אישיותו עד כדי נסיגה לתפקוד וגטטיבי (צימחי) בשלבים המתקדמים של המחלה. מבחינת החולה, הטרגדיה והאבדן אמיתיים וכואבים כל זמן שיש לו INSIGHT (תובנה הכרתית) לגבי מצבו ואילו בני המשפחה והמטפלים נפגעים משמעותית לאורך כל זמן המחלה.  

מבחינה חברתית למחלה גם השפעה על המצב הכלכלי מאחר שבשלבים המאוחרים של מחלתם (בהעדר INSIGHT) מרבית החולים מתדרדרים למצב סיעודי ומאושפזים במוסדות לתשושי נפש. מרביתם של מוסדות אלה (בתי מחסה לחולים כרוניים) בכל רחבי העולם מיועדים לטיפול במחלת אלצהיימר. בהתייחס להתרבות חולי אלצהיימר עם עליית תוחלת החיים - היה כבר מי שניסה לתאר את החיים בעוד כמה עשרות שנים כמצב בו מחצית האוכלוסייה תהיה מורכבת מחולי אלצהיימר והשאר יהיו עסוקים בעיקר בטיפול בהם.

 

אצלהיימר ודמנציה

 

מושגי יסוד על מחלת אלצהיימר

התפתחות ההבנה של מחלת אלצהיימר ברפואה

מחלת האלצהיימר קרויה על שם אלואיס אלצהיימר, פסיכיאטר ונוירופתולוג גרמני. כאשר אלצהיימר פרסם את המאמר שלו בשנת 1906, הוא תיאר מקרה יחיד של חולה בשם אוגוסטה דטר ואת הממצאים הפתולוגיים שגולה ברקמת המוח שלה (בנתיחה לאחר פטירתה), שהיום הם בסיס לאבחנה של הדפיניטיבית של מחלת האלצהיימר.

מאז הגדרתה ועד שנות השישים מחלת אלצהיימר נחשבה למחלה פרה-סנילית (שפוגעת בחולים מתחת לגיל 65) כלומר יחסית נדירה. חולי דמנטיה מעל גיל זה השתייכו לקטגוריה של הדמנטיה הסנילית שנחשבה בעבר לנגרמת ע"י הסתיידות כלי הדם המוחיים. במהלך שנות השישים של המאה הקודמת ובעיקר עם עליית תוחלת החיים באוכלוסייה במהלך שנות השישים הסתבר שלא כך הדבר ושבמוחם של הרוב הגדול של החולים השייכים לקבוצת הגיל הסנילית (מעל גיל 65), נמצאו אותם סימנים - שינויים שאלויס אלצהיימר תיאר אצל הגברת אוגוסטה דטר.

מכיוון ששיעור החולים במחלה המשיך לעלות עם העלייה בתוחלת החיים כתוצאה מעליית גיל האוכלוסייה, מחלת אלצהיימר הפכה בכך להיות הסוג השכיח ביותר של דמנציה והסתבר שככל שגיל האוכלוסייה (תוחלת החיים) יותר גבוה, שיעור חולי אלצהיימר יותר גדול.

תוחלת החיים של חולי אלצהיימר היא 9-3 שנים לערך והם יכולים להאריך ימים בהיותם מאושפזים בבתי מחסה וזוכים לטיפול נאות.

לגבי הייחוד של דמנטיה מטיפוס אלצהיימר - קבוצות המחלות שמחלת האלצהיימר שייכת אליהם נחשבות למחלות ניווניות של קליפת המוח (בעיקר באונה הרקתית והקודקודית), כלומר מחלות שלא ניתן לדעת באופן מדויק ממה הן נובעות, אין טיפול יעיל היכול לרפא או לעצור דמנציה מקבוצה זו.

אנו יודעים היום שהחומר העיקרי (המפעיל מערכות עיצביות) החסר במוח במחלת אלצהיימר נקרא אצטיל כולין. תרופות המעלות רמה מוחית של אצטיל כולין עשויות לשפר מעט את מצב החולים אך אינן עוצרות את התקדמות המחלה (ואת הפגיעה העצבית המתקדמת במוח).

    

מה ההבדל בין אלצהיימר לדמנציה?

הרחבת הדיוק בהבדלה בניהם:

קיימות מגוון מחלות הגורמות לדמנציה והשכיחה ביותר היא מחלת האלצהיימר. למעשה, מחלת האלצהיימר היא הגורם או האבחנה ודמנציה היא המצב הרפואי הנגרם.

על פי ההגדרה - דמנציה היא שילוב של מספר תסמינים המעידים על פגיעה בתפקודי המוח הגבוהים, כגון: בעיקר בעיות זיכרון ותפקודי שפה, עלולים להיפגע גם התמצאות, יכולת חישוב (חשבוני), התנהגות, יכולת להבין מצבים ומושגים מופשטים ויכולת שיפוט.

בשלבים המתקדמים של המחלה החולים הופכים להיות סיעודיים כולל החמרה בהפרעת ההתנהגות וירידה בתפקוד.

 

אלצהיימר תסמינים

 

באיזה גיל חולים באלצהיימר?

אין גיל ספציפי של חולים באלצהיימר, ברוב המקרים החולים הופעת המחלה היא יהיו מעל גיל 65 אולם במקרים רבים המחלה מופיעה מוקדם בהרבה.

 

כיצד מאבחנים מחלת אלצהיימר?

כדי להגדיר חולה בדמנציה, יש לאבחן אותו באמצעות:

  1. הדגמת הלקויות הקוגניטיביות בבדיקה נוירופסיכולוגית
  2. שלילת גורמים אחרים לדמנטיה

אחד התפקידים של רופאים המאבחנים דמנציה, היא קודם כל לשלול מצבים שדומים למחלת האלצהיימר, ובעיקר חשוב לבדוק אם לא מדובר במצב הניתן לטיפול ותיקון המחקה את מחלת האלצהיימר. שכן אין לקבוע אוטומטית שאדם חולה באלצהיימר.

 

מספר בדיקות שיש לבצע לפני שמאבחנים חולה באלצהיימר:

  • בדיקת הדמייה - של רקמת המוח על מנת לשלול גידול מוחי שיש לנתח, הרחבה של חדרי המוח עקב חבלות מוחיות רבות או מסיבה אחרת, או לחץ מוגבר או נזקים הקשורות בפגיעה בכלי הדם והספקת הדם למח.

    אלו תופעות שכיחות יחסית שדומות מאוד למחלת האלצהיימר. בדיקות הדמיה כוללות סי טי (CT) או אמ אר איי (MRI) של המח. לעיתים מבצעים גם מיפוי מוח (בדיקת איזוטופים) על מנת לבדוק אילו חלקים מהמוח נפגעו במיוחד בחילוף החמרים בהם.
     
  • בדיקת דם - כדי לוודא שאין הפרעות בחילוף חומרים, בעיות בבלוטת התריס, חוסר בוויטמינים כולל B12 ועוד
     
  • בדיקת ניקור מותני - (מוציאים דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי, על מנת לאבחן / לשלול פתולוגיות במערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה) כולל מחלות זיהומיות (וירוסים) או אוטואימונמיות (מחלות מערכת החיסון) או בעיות הקשורות להספקת הדם וכלי הדם המוחיים
     

במחלת אלצהיימר יש בד"כ עלייה ברמת מרכיב חלבוני הנקרא חלבון טאו בנוזל השידרה אך ממצא זה אינו מספיק ספציפי כשלעצמו

במקרים בהם המטופל אלכוהוליסט, נבצע בדיקה שיכולה להעיד שהוא סובל מדמנציה אלכוהולית הנובעת משתייה מופרזת.

יש עוד מספר בדיקות למרקרים (סמנים בבדיקות) ספציפיים שניתן לבצע במקרים מיוחדים. ניתן גם להגיע לאבחנה סופית ע"י בדיקה פתולוגית של רקמת המוח אך  בדרך כלל זה לא נחוץ ולאחר ששללנו את כל הגורמים האחרים לשיטיון המתקדם בהדרגה, נאבחן את המטופל כמי שכנראה נפגע ע"י מחלת אלצהיימר.

 

אלצהיימר שלבים

 

מהם התסמינים למחלת אלצהיימר?

קיימים מגוון שינויים קוגניטיביים והתנהגותיים אצל חולי אלצהיימר:

  • הפרעה בזיכרון
  • קושי בכושר השיפוט
  • חוסר התמצאות בזמן ובמרחב
  • קושי בביצוע פעולות
  • השפה נעשית דלה
  • קושי בהבנת שיח
  • קושי ביכולת הריכוז

 

מהם גורמי הסיכון למחלת אלצהיימר?

כיום אין החלטה חד משמעית לגבי הגורמים למחלת האלצהיימר. אלו מגוון גורמים שיכולים לפתח את המחלה:

  • גיל (ברוב המקרים מעל גיל 65)
  • גנטיקה מוכחת (קיים גן שאחראי על השומנים במוח והאחוז של חולי אלצהיימר הנושאים את הגן הזה, הרבה יותר גבוה משאר האוכלוסייה)
  • מחלת אלצהיימר - דרכי טיפול

 

טיפול לא תרופתי

בדרך כלל עשוי להיות יעיל בשלבים המוקדמים מאד של התהליך הדמנטי כולל

שגרה ושמירה על רוטינה קבועה והמנעות ממצבים מבלבלים (ביקור בחו"ל, מעבר דירה, אשפוז מוסדי שלא לצורך בשלב מוקדם).

  • איתגור מנטאלי (משחקי חשיבה ושימוש בשפה נוספת)
  • פעילות גופנית רבה ככל האפשר כולל וכמה שיותר מורכבת
  • איתגור חברתי וכמה שיותר אינטראקציה חברתית. שהות במסגרות ובמרכזי הפעלה
  • טיפולים התנהגותיים
  • דיאטה ים תיכונית

 

טיפול תרופתי

  • קיימות מספר תרופות שמשפרות את איכות החיים של חולי אלצהיימר ועוזרות להקל על המחלה באופן זמני, אך הן לא עוצרות את המחלה. התרופות העיקריות שיש כיום הן תרופות שמעכבות פירוק של אצטילכולין וכך הן מעלות את רמתו במוח.

    התרופות הן: דונפזיל, ריבסטיגמין וגלנטמין. לתרופות אלו יש תופעות לוואי שונות: חוסר תיאבון, בחילה, ירידה במשקל, הגברת יציאות ועוד
     
  • תרופה המגינה על קולטנים במוח מפני רעילות של תוצרי פירוק רעילים מחלת האלצהיימר. שמות הכדורים המוכרים הם אביקסה, ממוקס וממנטין. לתרופה זו יש תועלת רבה כאשר המחלה במצב בינוני עד קשה.
     
  • בשנת 2021 מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש בתרופה אדוקנומב, כטיפול חדשני. תרופה זו אמורה לסלק או להפחית משקעי עמילואיד ב־MCI  (ירידה קוגניטיבית מינימלית) ובתחילת המחלה
     
  • בעקבות המחלה עלולים להתפתח סיבוכים פסיכיאטריים, הפרעות התנהגות ואי שקט וניתן לטפל בהם על ידי תרופות מתאימות, למשל, תרופות נגד דיכאון שיכולים לעזור. כך ניתן לאפשר לחולים באלצהיימר להשתלב בחברה

 

ד"ר משה קושניר הוא מומחה בכיר לנוירולוגיה. כל המידע במאמר מטעמו בלבד.

 

רוצים לבצע ייעוץ ואבחון בנוגע למחלת אלצהיימר ודמנציה?

לחצו ותעברו לכרטיס העסק של ד"ר משה קושניר